מה זה שוטוקאן

הקארטה-דו כאמנות מתאימה לכולם

הקראטה-דו מצביע על הצד הרוחני של הדברים, יותר מאשר על הצד הפיסי. דרך האימון היומיומי הגוף והנפש מתפתחים ומתחזקים יחד, ובעת משברים הם חזקים מספיק להתמודדות בלתי מתפשרת.

מי שמבין את המהות האמיתית של הקראטה-דו אינו מוכן לעולם להיכנס לעימות ולקרב. התקפת אגרוף או רגל יכולה לקבוע חיים או מוות, מכאן ששימוש בקראטה מותר בהזדמנויות נדירות של סכנת מוות.

מצב זה אינו קורה בחיי היומיום של אדם רגיל ולכן הסיכויים להשתמש בטכניקות קראטה הן אפסיים במהלך החיים. כתוצאה מכך פיתוח הצד המנטאלי חשוב יותר מהצד הטכני.

אימון בקראטה מאפשר להפעיל את הגוף בכל הכיוונים להבדיל מעיסוקים ספורטיביים המפעילים רק חלק מהגוף כגון חתירה, קפיצה לגובה, טניס ועוד.

דרך האימון ניתן לפתח בצורה הרמונית את כל אברי הגוף.

אפשרות להתאמן לבד או בקבוצה מוסיפה גמישות לתכנון האימונים.

כעיסוק ספורטיבי הקראטה-דו מתאים לכולם, גברים ונשים, ילדים וזקנים, אנשים חלשים ואנשים בריאים, כשכל אחד יכול להתאים את רמת הפעילות ליכולתו לכושרו האישי.

אם יחידת האימון (קאטה) נמשכת דקה או שתיים בלבד אין סיכוי להגיע לאימון יתר או תשישות. יחד עם ההתקדמות, התנועות משתכללות, הופכות לחזקות יותר ודורשות פחות מאמץ.

כאמור הקראטה מחזק את הגוף בכל הגילאים ובנוסף מחזק תכונות נוספות כגון אומץ, אדיבות, נימוס, יושר, צניעות ושליטה עצמית.

דוג'ו

הדוג'ו – פירושו ביפנית: "המקום בו מחפשים את הדרך".

הכוונה בדרך כלל היא לאולם האימונים.

האימון בדוג'ו נעשה ברצינות מרבית, בהתמדה, תוך חיפוש עצמי וליטוש אין סופי.

הגינונים הינם יפניים, כך גם לשון האימון, הספירה והשמות.

מטרת האימון הינה שיפור עצמי ואינה התגרות בזולת.

אימוני הקראטה בדוג'ו נחלקים לשלושה נושאים: קיהון, קאטה וקומיטה.

קיהון

התרגילים הבסיסיים או "קיהון", בנויים מטכניקות פשוטות או משולבות, אשר מטרתן, בין השאר, לתת בסיס טכני למתחילים, לשפר את רמתם של המתקדמים ולשמור על קואורדינציה של המזדקנים. כל תרגיל וכל תנועה יש לבצע בדרך האופטימאלית ביותר בהתאם לגיל, לדרגה וליכולת הגופנית של המתאמן.

ה"קיהון" נחלק לטכניקות הגנה והתקפה שיש לתרגל בצורה רצופה עד שמגיעים לתזמון נכון ולקצב מתאים.

בתרגול "קיהון" לומדים גם לנשום בצורה נכונה וכן לגלות ולהשתמש באנרגיה הפנימית ("קי") הקיימת בכל אחד מאיתנו.

על הידיים והרגליים לנוע בתיאום מלא עם המותניים, על התנועה לזרום, על הגוף להיות משוחרר והעוצמה מרוכזת בנקודה אחת בלבד (אגרוף או רגל).

קאטה

במקור הייתה הקאטה הדרך היחידה המקובלת לאימון בקראטה. היא מסמלת לחימה מופשטת כנגד מספר יריבים. דרך תרגול הקאטה הועברו במשך הדורות הטכניקות ורוח הלחימה.

קאטה ניתן לבצע לחוד או בקבוצה. במקרה הראשון מתמודד המבצע לבד עם הקשיים שבקאטה ולומד מניתוח עצמי. במקרה השני יש השראה וחיזוק הדדיים, לימוד הרמוניה של מקצבים.

ניתוח ייסודי של הקאטה דורש הרבה זמן, המאסטרים הגדולים היו מתאמנים שנים על אותה הקאטה, עד שאושר להם ללמוד קאטה חדשה.

קומיטה

הקומיטה הינה סדרה של תרגילי קרבות.

כאשר מדברים על "קומיטה", מתכוונים לקרב אמיתי, הקרב שבסופו של דבר אחד משני היריבים מושמד.

אפשרות זו אינה אפשרית יותר בימינו, אלא במצבים נדירים ביותר שאליהם יש להתכונן ביודעין.

בכל אומנויות הלחימה היום אין אפשרות ריאלית להתעסק בהתנסויות לעימות אמיתי שיביא פגיעות קשות אצל היריבים. לכן לצורך האימון הוגדרו תחליפים לקרב חופשי בצורת תרגילי קרב מוגדרים. על מנת למנוע תאונות ופגיעות הופרדו מושגים כגון התקפות אמיתיות וחופש ביצוע מוחלט.